הודו עומדת כעת בפני הגל השני של קוביד-19 ומומחים מאמינים שהמדינה נמצאת באמצע השלב הגרוע ביותר. עם כארבעה לאך מקרים חדשים של זיהומים בנגיף הקורונה המדווחים מדי יום במהלך הימים האחרונים, מספר בתי חולים ברחבי הארץ מתמודדים עם מחסור בחמצן רפואי. זה אפילו הוביל למותם של כמה חולים. הביקוש גדל לאחר מכן מכיוון שבתי חולים רבים ממליצים לחולים להשתמש בחמצן בבית למשך מספר ימים לפחות גם לאחר השחרור מבתי החולים. פעמים רבות, אנשים שנמצאים בבידוד ביתי זקוקים גם לתמיכה בחמצן. בעוד שרבים בוחרים בבלוני חמצן מסורתיים, ישנם אחרים שהולכים על רכזי חמצן במקרים כאלה.
ההבדל הבסיסי בין רכז לצילינדר הוא האופן שבו הם מספקים חמצן. בעוד שבגלילי חמצן יש כמות קבועה של חמצן דחוסה בתוכם וצריכים מילוי מחדש, רכזי חמצן יכולים לספק אספקה אינסופית של חמצן ברמה רפואית אם ימשיכו להיות להם גיבוי כוח.
לדברי ד"ר טושר טאיל - המחלקה לרפואה פנימית, בית החולים CK בירלה, גורגאון - ישנם שני סוגים של רכזים. אחד שמספק את אותה זרימת חמצן באופן קבוע אלא אם הוא כבוי ונקרא בדרך כלל 'זרימה מתמשכת', והשני נקרא 'דופק' ומוציא חמצן על ידי זיהוי דפוס הנשימה של המטופל.
"כמו כן, רכזי חמצן הם חלופות ניידות ו'קלות לנשיאה' לבלוני חמצן מסיביים", צוטט ד"ר טייאל ב"אינדיאן אקספרס".
הרופא הדגיש כי רכזי חמצן אינם מתאימים ביותר לסובלים ממחלות נלוות וסיבוכים קשים. "זה בגלל שהם יכולים לייצר רק 5-10 ליטר חמצן בדקה. אולי זה לא יספיק לחולים עם סיבוכים חמורים".
ד"ר טייאל אמר שניתן להתחיל את תמיכת החמצן באמצעות רכז חמצן או בלון חמצן כאשר הרוויה יורדת מתחת ל-92 אחוז. "אבל יש להעביר את החולה מיד לבית חולים אם יש ירידה ברוויה למרות תמיכת החמצן", הוסיף.
זמן פרסום: 29 ביולי 2022